יום ראשון, 2 בפברואר 2014

בייבי בום או... בום.... יש בייבי!

את המושג בייבי בום, לא המציאו בערוץ 10 ובכל זאת, שאפו על השם, כמו גם על כמות הדמעות שהתוכנית בייבי בום מצליחה להוציא כמעט מכל אחד מאיתנו.
בייבי בום היא תופעה של ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן נתון. גלים של בייבי בום, אפשר לראות בעיקר אחרי מלחמות בעולם וכך הפך המושג בייבי בום באמריקה, לכינויים של אותם ילדים שנולדו לאחר מלחמת העולם הראשונה. ילדי ה בייבי בום...
דור שלם רוצה שלום ודור שלם הוא בייבי בום. הידעתם למשל כי שלושה מנשיאי ארצות הברית הם ילדי בייבי בום?
אבל למה לנו להרחיק עד אמריקה בשביל בייבי בום, כשיש לנו אחד כזה משלנו...? בייבי בום כחול-לבן, תוצרת הארץ... בייבי בום שכזה, נהיה לנו גם פה, בישראל של אחרי קום המדינה.
למרות שאנחנו רק יכולים לדמיין מה קורה שם בחדרי-חדרים או במקלטים... עם עובדות אי-אפשר להתווכח. מלחמות עושות לנו גם בום וגם... בייבי בום.
קחו למשל את מלחמת יום הכיפורים. את אותם ילדים שהזכיר בשירו שמואל הספרי "וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש, רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה..."
מלחמה, חדרים אטומים, חושך, חרדות, מקלטים, בום ו... בייבי בום.
על אף שלרגע זה נשמע ככה, מזלנו שלא רק מלחמות מניעות אותנו להביא ילדים לעולם... ואולי זו אחת הסיבות לכך שסידרת התוכניות בייבי בום, לוקחת רבים מאיתנו למקום של הזדהות ועוצמת רגשות שמגיעה לשיאים. גם אם אנחנו מחכים לתחילת התוכנית בייבי בום על הספה, עם חבילת טישואים בהיכון, בייבי בום מותירה את רובנו, במקרה הטוב, עם לחלוחית בעיניים...
כי כן, אפשר לדבר על בייבי בום כתופעה עולמית, כהגדרה מילונית, כנתונים סטטיסטיים יבשים בעלי היקף לאומי שיש להם משמעות על כל תחומי החיים, אבל לא צריך להיות היסטוריון, כדי שכל אחד יחוש את מה שבעיניו בייבי בום הפרטי שלו ואולי את הבום בייבי.... סיפורי לידה ובניית משפחה שהופכים לנו את הבטן. שגורמים לנו לצחוק מאושר ולבכות משמחה.
לא סתם אנחנו מקננות לקראת בואו של התינוק החדש. לצד ההתרגשות והשמחה שאנחנו חווים, יש לעיתים גם רגעי חרדה ולא מעט סימני שאלה. אבל אם כבר מדברים על הבום של אחרי הבייבי... הרי שהרגעים המופלאים עולים על כל רגעי הקושי ושינוי הסטטוס שמגיע בעקבות התינוק החדש, או לחילופין אותו בייבי בום.
התמזל מזלי ואני נפגשת מידי יום עם סיפור אישי של בייבי בום. סיפור שמתחיל באהבה, ממשיך בהריון ומסתיים עם תחילתו של סיפור נוסף חדש...
תיעוד השלבים הללו, הוא חלקי הקטן בתהליך היצירה הגדול הזה...
בכל יום שכזה, אני צופה, מתחברת, מתרגשת ומצלמת... את הריאליטי האמיתי.
לרוב, אני מצלמת הריון וקצת אחרי, זוכה לצלם גם את הבייבי... אם תרצו, בייבי זום ואולי בייבי בום.... מה שבטוח הוא שבתוך כל הבום הזה יש קסם אמיתי שמתלווה לכל צילום, גם בלי מילים.

שלכם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה